היערכות עסקית לקראת יציאה לתוכנית פילושיפ /רילוקיישן – היערכות בנושאי פיננסים, ביטוח לאומי ומסים,, ביטוח וחסכון פנסיוני
במהלך הרצאות אשר אנו עורכים בנושא רילוקיישן והשתלמות עמיתים בחו"ל, עולות תדיר שאלות הקשורות באחת הצמתים החשובות בפניה ניצבים רופאים צעירים רבים – היציאה לתוכנית פילושיפ. עיקר השאלות קשורות להיערכות העסקית לקראת היציאה לחו"ל ולהיבטים הפיננסיים במהלך השהייה.
השאלות מעוררות עניין רב, תהליכי המשך אישיים ויותר מכל מעידות על צורך אמיתי למידע.
היערכות עסקית ליציאה לפילושיפ ו/או רילוקיישן דורשת זמן אותו בעיקר יש להקדיש בכדי להיוועץ. ללא הכנה ראויה בתחומי פיננסים, פנסיוניים ומס, הנכם צפויים לגלות לעיתים מהר מאוד ולעיתים רק בעת שובכם לישראל, כי הרשויות ממתינות לכם עם חובות דיווח שלא מולאו, זכויות שניזוקו ביחד עם דרישות מיסים, קנסות ומלאכת שיקום. לא פעם אנו נתקלים בתושבים חוזרים אשר אינם מודעים לזכויות והטבות מס להן הם זכאים בעת שובם לישראל, מכוח השהייה בחו"ל.
מצבים אלו קרויים בפינו "תאונות מס" ומהן רצוי להימנע.
היערכות עסקית נגזרת ממכלול שיקולים, כוונות ותשובות שלכם הנוגעים בין היתר בנושאים כגון הגדרת תושבות, מקום מגורים ומגורי בני המשפחה , כוונת השתכרות בחו"ל ,כוונות לגבי רכוש והתחייבויות בישראל, משך שהייה בחו"ל וביקורים בישראל במהלך תקופת ההתמחות.
מצאנו לנכון לאגד את מיטב הסוגיות להרצאה מרוכזת ותמציתית, מתוך כוונה לתת מענה שלם ולאפשר כתובת אחת ונגישה. כתובת הנותנת מענה ערב הנסיעה, במהלך השהייה בחו"ל וכמובן בעת השיבה לישראל.
עדכון בנושא תושבות מס בישראל ומס יציאה אגב ניתוק תושבות :
ביום 17.11.2021, פרסמה רשות המסים את המלצות הוועדה לרפורמה בתחום המיסוי הבין–לאומי, אשר ככל שיאושרו, ירחיבו מאד את מעגל דיני המס בישראל על אזרחי ישראל השוהים בחו"ל ועל אזרחי חוץ השוהים בישראל, ויכללו מנגנונים ברורים ונוקשים לחיוב מס יציאה בעת רילוקיישן.
המלצות הוועדה באות על מנת לאפשר התאמת מערכת המס בישראל לסטנדרטים בינלאומיים והגברת השקיפות בין מדינות.
להלן עיקרי המלצות הוועדה:
1. קביעת מקום המושב של יחיד – הוועדה ממליצה לקבוע חזקות חלוטות בדין, אשר בהתקיימן, יקבע אם יחיד הינו תושב ישראל או תושב חוץ .
· הגדרה חלוטה ל– "תושב ישראל" – הועדה המליצה לקבוע את החזקות הבאות שקיומה של אחת מהן יקבע באופן חלוט שהיחיד הינו "תושב ישראל":
(1) יחיד ששהה בישראל בשתי שנות מס רצופות 183 ימים או יותר בכל שנת מס, יחשב תושב ישראל החל משנת המס הראשונה לשהותו כאמור בישראל.
(2) יחיד ששהה בישראל בשנת המס 100 ימים/יותר, וסך כל תקופת שהייתו בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הינו 450 ימים/יותר, יחשב תושב ישראל בשנת המס.
קיום חזקה זו לא תגרום לקביעת תושבות בישראל ככל שהיחיד/ה שהה 183 ימים או יותר בכל שנות המס הנבדקות באותה מדינה מסוימת החתומה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מיסים על הכנסה והוא המציא אישור תושבות לצרכי מס לאותן שנות מס מאותה מדינת אמנה .
(3) היחיד שהה בישראל בשנת המס 100 ימים או יותר ובן/בת הזוג או מי שמנהל/ת עמו/ה משק בית משותף הוא/ היא תושב ישראל .
· הגדרה חלוטה ל– "תושב חוץ" – הועדה המליצה לקבוע את החזקות הבאות שקיומן יקבע באופן חלוט שהיחיד הינו "תושב חוץ":
(1) יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנת מס במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשב לתושב חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותו כאמור
(2) יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנת מס במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשב לתושב חוץ החל משנת המס השנייה לשהותו כאמור .
(3) יחיד ובן /בת זוגו ששהו בישראל פחות מ – 60 יום בכל שנת מס, במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותם כאמור.
(4) יחיד ובן/ת זוגו ששהו בישראל פחות מ – 60 יום בכל שנת מס, במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל מהשנה השנייה לשהותם כאמור.
(5) היחיד/ה ובן/בת זוגו שהו בישראל פחות מ – 100 ימים בכל שנת מס, במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותם כאמור, ובלבד שהיחיד/ה ובן/ בת זוגו שהו במדינת אמנה בכל אחת מאותן שנות מס, 183 ימים או יותר, והמציאו אישור תושבות לצרכי מס לכל אותן שנות מס מאותה מדינת אמנה.
(6) היחיד/ה ובן/בת זוגו שהו בישראל פחות מ – 100 ימים בכל שנת מס, במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס השנייה לשהותם כאמור, ובלבד שהיחיד/ה ובן/ בת זוגו שהו במדינת אמנה בכל אחת מאותן שנות מס, 183 ימים או יותר והמציאו אישור תושבות לצרכי מס לכל אותן שנות מס מאותה מדינת אמנה.
ביחס למקרים בהם החזקות החלוטות בדבר הגדרת תושב ישראל והגדרת תושב חוץ לא יחולו, הועדה המליצה להשאיר את מבחן "מרכז החיים" על כנו, לרבות החזקות הכמותיות הקיימות בדין הקיים (כחזקות הניתנות לסתירה).
2. מס היציאה מישראל –
רקע
מס יציאה נועד לתת מענה למצב בו תושב ישראל אשר מחזיק בנכס מחוץ לישראל, יהפוך להיות תושב חוץ ורק לאחר מכן ימכור את הנכס ואז לכאורה לא תהא חבות במס בישראל, מאחר והמוכר הינו תושב חוץ והנכס נמצא מחוץ לישראל.
מטרת מס ההגירה למסות את הרווח אשר נצמח עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל.
המלצות הוועדה
שינוי הוראות סעיף 100א לפקודה, כך שהנישום ימשיך ליהנות, בנסיבות מסוימות, מאפשרות דחיית תשלום המס עד למועד המימוש בפועל של הנכסים. אך יחד עם זאת יבטיח את אכיפת תשלום מס היציאה, בין היתר באמצעות דיווחים וערבויות שידרשו מהנישום.
· הועדה המליצה לקבוע כי נישום אשר יחול עליו מס היציאה, יוכל לבחור באחד מהמסלולים הבאים:
(1) מסלול התשלום המיידי – להצהיר, לדווח ולשלם את מס היציאה החל על המכירה הרעיונית של נכסיו, בהתאם לשווי השוק שלהם במועד החיוב.
(2) מסלול הדחייה – לדחות את מועד תשלום המס בהתאם להוראות אחד מתתי המסלולים, כאשר קביעת תת המסלול תהיה תלויה בשווי הנכסים החייבים במס יציאה .
הועדה סברה כי שווי הנכסים שלפיו ניתן יהיה לסווג את הטיפול בנישום לאחד מתתי המסלולים האמורים יעמוד על 3 מיליון ₪, כך למשל, נישום אשר בחר במסלול הדחיה ושווי נכסיו הכפופים למס היציאה עולה או שווה ל- 3 מיליון ₪ יסווג לתת מסלול – הדין החדש. אחרת, תתאפשר דחיית תשלום המס בהתאם להוראות סעיף 100א(ב) לפקודה כנוסחו כיום.
כמו כן, הועדה המליצה על הוראות אנטי תכנוניות נוספות אשר מטרתם למנוע תכנוני מס שבאמצעותם נישום יעזוב את ישראל במטרה לחסוך מס במכירה העתידית ו/או יקטין את השווי של אותם נכסים לפני מכירתם בפועל .
3. הקלה ממיסי כפל – הועדה סבורה כי יש לשנות את הגדרת "הכנסות חוץ ממקור פלוני" באופן שיאפשר לנישומים ליהנות מאפשרויות זיכוי רחבות יותר ע"י צמצום שיטת הסלים הקיימת. ההמלצה היא לקבוע כי הכנסות חוץ ממקור פלוני יוגדרו כהכנסות חוץ המסווגות לפי מקורות ההכנסה ומחולקות לחמישה סלים בסיסיים, כדלקמן :
(1) סל כללי, הכולל בתוכו את כלל ההכנסות פאסיביות .
(2) סל כללי, הכולל בתוכו את כלל ההכנסות מעסק ומיגיעה אישית .
(3) סל כללי, הכולל בתוכו את כלל ההכנסות ההוניות.
המטרה העומדת לנגד עינינו תחת הכותרת של "רפואה עסקית" היא אחת – לייצג את האינטרס הכולל של
הלקוח ולקדם את מטרותיו האישיות.
כמאמר הפתגם "סוף מעשה במחשבה תחילה".
