073-3260430

להתייעצות עם המומחים שלנו התקשרו

073-3260430

תמצית זכויות והקלות לעצמאיים ושכירים בצל מלחמת חרבות ברזל

עצמאיים

ביטוח הלאומי

  • תשלום מקדמות דמי הביטוח עבור עצמאיים ומי שאינם עובדים שמועד החיוב הוא ב-15/10 (עבור חודשי יולי-אוגוסט-ספטמבר), אשר ישולמו באיחור בשל המלחמה, יבוטלו מלוא הקנסות וההצמדות ובלבד כי התשלום עבורם יהיה כשבועיים לאחר תום המצב הביטחוני . יש להגיש בקשה לביטול.
  • מעסיקים שנמצאים 40 ק"מ מעזה ולא ישלמו את דמי הביטוח עבור חודש ספטמבר 2023 במועד בעקבות הלחימה, יבוטלו להם מלוא הקנסות וההצמדות על פיגור בתשלומים לחודש זה והתשלום צריך יהיה להתבצע כשבועיים מתום מצב החירום.
  • לא יבוצעו פעולות עיקול בתקופה זו למי שלא שילם את דמי הביטוח.

מס הכנסה

  • מועדי הגשת דיווח תקופתי לחודש ספטמבר 2023 לרשויות מע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה יידחו לתאריך 26.10.23.  לא יוטלו קנסות בגין פיגור בהגשת דו"ח לדוחות שיוגשו עד לתאריך 23.11.23

אך יחולו חיובים בגין הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים, תינתן אפשרות להגיש בקשה פרטנית לוויתור על הפרשי ריבית והצמדה בצירוף מסמכים תומכים.

משרתי מילואים אשר גויסו וכן תושבי הדרום ועוטף עזה, שלא הגישו את הדוחות האמורים לחודש ספטמבר 2023 במועד, יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות הפרשי הצמדה וריבית

  • תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שתוקפם פג ביום 30.9.2023 ואילך יוארך עד ליום 30.11.2023.
  • יינתנו אורכות להגשת דוחות שנתיים והצהרות הון. יש לברר עם רואה החשבון המייצג.
  • הקפאת הליכי גביה ואכיפה – לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 20.10.23.
  • יינתן מענה מיוחד באינטרנט לאנשי מילואים שגויסו באמצעות מערכת פניות לציבור (מפ"ל ).

הקלות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרן להלוואות בערבות המדינה.

במטרה לסייע בהתמודדות עם קשיים תזרימיים כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", הודיע החשב הכללי במשרד האוצר, על שורת הקלות במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה.

לשם ביצוע הפעולה הרלוונטית, מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.

כלל ההקלות המפורטות להלן יהיו בתוקף עד ל-7 בדצמבר 2023

להלן פירוט הצעדים:

  • דחיית תשלומי קרן ההלוואה (גרייס): כל עסק אשר קיבל הלוואה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה יהיה רשאי לקבל דחייה על תשלומי קרן ההלוואה לתקופה של עד 3 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה תשלומי ריבית בלבד.
    • התאמת בטוחות: כל עסק יהיה רשאי לבקש שחרור יחסי של הבטוחה שהועמדה כנגד ההלוואה בערבות מדינה, כך שהיא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע ובלבד שבמועד הגשת הבקשה ההלוואה שולמה כסדרה.
    • הגשת דוחות כספיים: עסקים המבקשים להגיש בקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה ואין ברשותם נכון למועד ההגשה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2022, יהיו רשאים להגיש כחלופה מאזן בוחן מלא ודוחות מע"מ לשנת 2022.

הבנקים מציעים שורת הקלות  תזרימיות לעסקים, לרבות: דחיית החזר קרן הלוואות או משכנתא, הלוואות ייעודיות ועוד. מוצע לכל עסק או אדם, לבדוק מול הבנק בו מתנהל חשבונו הקלות אלו.  נציין, כי אין אחידות בין הבנקים השונים.

עובדים ומעסיקים

משרד העבודה פרסם הנחיות ראשוניות וייתכנו הנחיות נוספות. ככל וניתן מוצע להמתין לעדכונים.

  • חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 מסדיר את חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או לא ביצעו עבודתם בימים בהם מקום עבודתם או מקום מגוריהם היה באזור הגבלה.
  • במקומות בהם עסקים נסגרו בהוראת פיקוד העורף ( 7 ק"מ), המעסיק ימשיך לשלם לעובדים את המשכורות ובהתאם לתקנות שייקבעו המעסיק יקבל פיצוי.
  • מי שסגר את העסק על דעת עצמו ולא בהנחיית פיקוד העורף, כפוף לחוקי העבודה הרגילים לפיהם למעסיק אין אפשרות להוציא עובד ללא הסכמתו לחופשה ללא תשלום. על אף האמור מעסיק יכול להוציא את עובדיו לחופשה בתשלום, על חשבון מכסת החופשה של העובד, שכן עפ"י החוק קביעת מועד החופשה היא בסמכות המעסיק. וכן אפשר להוציא את העובד לחופשה של עד שבעה ימים ללא הודעה מוקדמת. ככל ולא עומדים לרשות העובד ימי חופשה צבורים, המעסיק יידרש לשלם שכר עבודה ומאידך בסמכות המעסיק לנכות ימי חופשה עתידיים מהעובד, בכפוף להסכמת העובד.
  • למעט במקום בו חל איסור לעבוד ( מרחק 7 ק"מ ומקום בו אין מרחב מוגן ) , ממשיכים לעבוד במתכונת רגילה, משמע המועסקים נדרשים להגיע לעבודה והמעסיק יכול כמובן להקל ולאפשר למועסקים לעבוד מביתם.
  • עובד יכול להיעדר מעבודה לצורך השגחה על ילדו (עד גיל 14) אגב סגירת מוסד חינוך בשל הוראות בסמכות עקב קיומו של מצב מיוחד, בתנאי שההורה השני לא נעדר מעבודתו באותו זמן לאותו צורך.
  • במידה ועובד נדרש להגיע ומבקש שלא להגיע, תחשב ההיעדרות כימי חופש.
  • עובד המבקש להישאר בביתו מטעמים שונים, ימי שהייה אלו הינם ימי חופשה אשר ניתן לנכות משכרו.
  • חל איסור לפטר עובדים אשר גויסו או לא יכולים להגיע לעבודה עקב מגבלות פיקוד העורף

 
הנחיות משרד העבודה – מיום 7.10.2023 מלחמת חרבות ברזל – שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים

  • האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל המלחמה יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם ?
    קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדיעבד.
    במבצעים צבאיים קודמים חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
  • עובדים שלכאורה זכאים לפיצוי לפי הסכם, למי יפנו בבוא העת לקבלו?
    על המעסיקים לשלם שכר לעובדיהם כאילו עבדו כרגיל. פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (ככן ויאושר פיצוי) בעקבות תביעות שיגישו לאוצר.
  • האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי בשל ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד עקב המצב הביטחוני?
    עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך.
    בחוק הגנה על עובדים בשעת חרום, מדובר בעובדים שנותרו בבית עם ילדיהם (זאת עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף.
  • הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עמם בבית ולא עבדו, האם זכאים לפיצוי?
    לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד גיל  14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.
  • אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה. האם יהיו זכאים לשכר?
    תשלום השכר מותנה בתנאים, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים בעקבות אירועים ביטחוניים ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן. אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אז ככל הנראה, עפ"י תקדימי עבר, יהיו זכאים לתשלום שכר. אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובדים לא הגיעו לעבודה, אז לא יהיו זכאים לשכר.
  • מהן אפשרויות התשלום של מעסיק לעובדיו במקום עבודה שאינו מוגן ושהונחה לא לפתוח אותו?
    המעסיק יוכל לקבוע, במקרים המתאימים, כי תתבצע עבודה מרחוק ולשלם לעובדים שכר רגיל. בכל מקרה, יש לפעול בהתאם לחוק ולהסכם הקיבוצי שיושג.
  • מה דינם של עובדים שאינם מגיעים לעבודה במקום עבודה שהוכרז "חיוני"?
    כאמור, בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם היום (ש' 7.10) על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו עובדים במפעלים המספקים מוצרים/ שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל ומזון ממשיכים לעבוד כרגיל. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.
  • האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במקום עבודה שאינו ממוגן?
    חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה.
  • האם מותר לפטר עובדים שקיבלו צו 8?
    לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
  • האם מותר לפטר עובד עם מוגבלות בשעה שמקום העבודה פתוח?
    אין לפטר עובד עם מוגבלות באם הוראות כוחות הביטחון אינן מאפשרות לו להגיע למקום עבודתו.
  • מה אומר החוק לגבי תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב?
    ככלל, החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא להגיע לעבודה (למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות).
  • במידה שבמקום העבודה יש חדר ממוגן והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
    ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.
  • האם המעסיק יכול לבקש מהעובדים שנבצר מהם להגיע פיזית למקום העבודה, לעבוד מרחוק בשל מצב החירום?
    כן. ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם נקבע אחרת בהסכם האישי או הקיבוצי החל על המעסיק.
  • האם העובדים יכולים לדרוש לעבוד מרחוק?
    כאמור, ההחלטה בדבר עבודה מרחוק היא חלק מהזכות הניהולית של המעסיק. אולם על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את בקשתו של העובד לעבוד מהבית נוכח הנסיבות הקיימות.

מבקש לאחל לכולנו בשורות טובות ובהקדם

ארז כהן ,רו"ח

ארז כהן ושות' רואי חשבון

מאמר זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בתכנו יעוץ או חוות-דעת

הכותב, רו"ח ארז כהן ממשרד ארז כהן ושות' רואי חשבון המתמחה ברפואה עסקית- שירותי ראיית חשבון, ליווי פיננסי ופיתוח עסקי לרופאים